על פי נתונים רשמיים של יבואני הרכב בישראל, בשנת 2019 נמסרו יותר מ -250,000 רכבים חדשים כתוצאה מפתרונות מימון זמינים, נוחים ויעילים יותר מבעבר. אך מה עושים עם הרכב הישן? איך מעבירים את הרכב לפירוק ומתי משאירים אותו לבן משפחה? – כל התשובות לשאלות, במאמר שלפניך.
רכבים ישנים OUT – רכבים חדשים IN
בשנים האחרונות נדמה שכמעט כל אחד מאיתנו התחדש לו ברכב חדש, לא משנה אם מדובר בג'יפון, משפחתית או ב – SUV, לאט לאט נוצרת לה תעשייה אדירה של רכבי יד שניה.
באופן כללי, רוב הרכבים עוברים לדור הצעיר יותר או הופכים לרכב שני ושלישי במשפחה. במקרים בהם לא כלכלי להמשיך ולהחזיק את הרכב, מיעדים את הרכב לפירוק/גריטה מיידית כאשר כל רכב לפירוק עובר את המסלול הבא:
- ריקון נוזלים – על פי חוק הגנת הסביבה, כל שמני ונוזלי הרכב נדרשים להגיע לחברות אשר עוסקות במחזור שמנים. חברות אלה מנקות את שמני הרכב ומסבות אותו לשימוש תעשייתי מחדש.
- פירוק הגלגלים – החל משנת 2013, חל איסור לבצע הטמנה של צמיגים לכן במקרים רבים, הגלגלים (הצמיג, ג'נטים וכדומה) ממוחזרים לאינספור שימושים החל מפסי האטה ועד משטחים בגני שעשועים. כאשר אורך החיים הממוצע של צמיג איכותי הוא 4 עד 5 שנים, שירותי המחזור ניתנים לאורך כל חייו של הרכב ולא רק לקראת פירוקו.
- זכוכיות – רוב זכוכיות הרכב מכילות פיברגלס ולכן הן קשות יותר למחזור. עם זאת, ישנם מפעלים ברחבי העולם אשר יכולים להפוך את הזכוכית המלוכלכת לזכוכית "נקייה" אשר מאפשרת להפיק ממנה מוצרים אחרים.
- פירוק מושבים – מושבי הרכב עדיין לא זוכים בישראל למחזור נרחב, אך חלק מהם הופכים לחומרי בעירה, מוצרים תעשייתיים ואפילו רהיטים מעוצבים אשר משווקים בכל רחבי העולם.
- שלדה – לאחר שכל הרכב פורק, נשארת השלדה אשר מועברת למפעלי גריסת מתכת והם בתורם הופכים את השלדה לצינורות וקורות ברזל אשר מיועדים לגדרות, בניין וכדומה.
לסיכום, לאחר אינספור שעות נסיעה כל רכב דינו לפירוק, גריטה ומחזור נרחב. כל עוד עולם התחבורה לא ישנה מקצה לקצה, עסקי הפירוק, הגריטה והמחזור ימשיכו לגדול בהתאם לקצב ההתחדשות והגידול של האוכלוסייה הכללית בישראל.