איציק לויהמילה סיכון הינה מילה בעלת קונוטציה שלילית שכולנו נזהרים ממנה ומנסים שלא להעלות אותה בפינו. תחושת הסיכון מקבילה לתחושת פחד אינסופי ורובנו היינו מעדיפים להדחיק ולא להאמין שאנו נמצאים בסיכון יומיומי . חלקנו בעלי סיכון גבוה יותר וחלקנו בעלי סיכון נמוך, אך הסיכון תמיד קיים.
את רוב הסיכונים אנחנו יכולים למנוע. אם ניקח לדוגמה תינוק בן מס' חודשים , אנו נראה תמיד גורמים אשר משגיחים עליו שלא יעשה דברים שאינו בהבנתו. הוריו שצמודים אליו בד"כ ובשעות שאינם אתו נמצא תחת השגחה של מטפלת או בגן ילדים. נורא קל לקחת לאותו התינוק חפץ קטן שלא יכניס לפה וחלילה ייחנק, עוד יותר קל להבנה שיש להלבישו בחורף במס' שכבות כדי שלא ייחלה. אלו דוגמאות לסיכונים שיכולים במקרים מסוימים להיות קטסטרופליים , אך אנו כמו רובוטים יודעים עוד מבלי הדרכה קפדנית שעלינו לשמור עליו מכל יקר ועושים הכל כדי שלא יהיה בסיכון.
האם אתם מוכנים לכל תרחיש אפשרי?
אך מה קורה עם סיכונים פחות מוחשיים? מה קורה עם סיכונים שיכולים להיות קטסטרופליים לא פחות? האם אנחנו יכולים למנוע אותם או להיזהר מהם? – כנראה וודאי שלא , אך נוכל לנהל אותם נכון.
בואו נדבר רק על סיכונים שכולנו מכירים היטב ובכל זאת מנסים להדחיק כמה שיותר:
- מי מאיתנו לא מכיר אדם שנפטר טרם עת ? מי מאיתנו לא מכיר אדם או ילד שחלה במחלה קשה?
- מי מאיתנו לא מכיר אדם שנפצע ואינו יכול לפרנס יותר? מי מאיתנו לא מכיר אדם שהיה זקוק לגב כלכלי חזק ויציב בעת אירוע רפואי כזה או אחר ?
אני מניח שהשאלות הינן רטוריות , כי כולנו מכירים.
כולנו מכירים אדם שנפטר טרם עת והיו אנשים שתלויים בפרנסתו. כולנו מכירים אדם שחלה במחלה קשה וגם אם השתקם הוא לא חזר להיות אף פעם אותו אדם שהיה קודם לכן – מכל הבחינות. כולנו מכירים ילד שחלה במחלה והוריו אולצו להפסיק את עבודתם לאורך תקופה ארוכה ואולי אפילו להפסיקה בכלל. כולנו מכירים אדם שנפצע גם אם תחום עיסוקו אינו מסוכן והוא בסך הכל רו"ח או עו"ד שאת רוב יומי היה מבלה במשרד ממוזג. כולנו מכירים.
סביר להניח שאת הסיכונים הללו איננו נוכל למנוע מכיוון שלרוב מקרים שכאלה אינם תלויים בנו. יחד עם זאת, כולנו מבינים שמעבר לפגיעה הפיסית והנפשית באירועים שכאלה מתווספת גם פגיעה כלכלית – כן, זה לא זניח שמדובר על נזקים של מאות אלפים ואולי אף מיליונים. קריסה כלכלית במקרים שכאלה היא לרוב החותמת לכך שאנו מרימים ידיים.
איך נדאג שלא נקרוס כלכלית באמת באירועים שכאלה?
הרי אנחנו לא באמת סומכים על עזרה של המדינה, ביטוח לאומי או הקרובים לנו. שוב, לפעמים מדובר על נזקים של מיליונים. אם נבין שיש גורמים שמוכנים לקנות מאיתנו את הסיכון מדי חודש בעד תשלום חודשי שאנו נשלם והם אלו שישלמו את הפיצוי הכספי או שיממנו תרופה, השתלה, ניתוח או מקרה רפואי אחר – האם ננצל זאת?
לאותם גורמים קוראים חברות הביטוח, הן אלה שמוכנות לקנות את הסיכון מאיתנו ולגרום לכך שבאירוע רפואי או תאונתי חמור יהיה לנו גב כלכלי יציב וחזק. אז נכון, הן לא יתנו לנו פיצוי כאשר חלינו בשפעת או אם נקענו את הרגל, אך הן כן ייתנו פיצוי ויתמכו כלכלית באירועים קטסטרופליים שאנו באמת צריכים את הגב הכלכלי.
אך מדוע עם כל מה שנאמר עדיין יהיו לא מעט אנשים שיאמרו שחברות הביטוח הן אף פעם לא משלמות וגם אם כן אז זה לא מה שחשבנו או ידענו? – התשובה היא פשוטה – כי לא באמת הבנו איזה סיכון אנחנו מוכרים לחברת הביטוח, לא הבנו מה נקבל בכל מקרה ומתי, לא באמת הבנו שהצרכים שלנו שונים משל חבר שלנו שדאגנו לעשות "ביטוח בדיוק כמו שלו" כי ככה המליצו. לא באמת ידענו לנהל סיכונים נכון.
קבלת ייעוץ וליווי אישי מסוכן ביטוח מוסמך
לפני שבוחרים איזה סיכון למכור לחברת הביטוח, יש להתייעץ עם סוכן ביטוח שמכיר ויודע לנהל את עולם הסיכונים היטב תוך הכוונה אמיתית למצב האישי, המשפחתי, הכלכלי והתעסוקתי שלכם.
ביחד עם הסוכן אתם אלו שתבחרו את הכיסוי ורמת הסיכון מול חברות הביטוח השונות בידיעה שזה מה שאתם צריכים – לא פחות ולא יותר – אין לבנות תיק ביטוח עם התייחסות לתקציב , אלא עם התייחסות למה וכמה אנו נזדקק בכל אירוע קטסטרופלי. זה יהיה הרבה לפני שאנו משלמים על כבלים או מותרות אחרות.
גם לאחר שתבנו תיק ביטוח נכון, אף אחד לא יבטיח לכם בריאות איתנה או אריכות ימים, אך מה שיובטח לכם שאתם לא תהיו מאלה שנותנים את החותמת על הרמת ידיים.
תדאגו לעצמכם ולמשפחתכם – תנהלו סיכונים נכון.